את הפוסט האחרון כתבתי פה לפני למעלה מ-9 חודשים. ניו יורק הייתה אז בשיא הקיץ, עם הלחות הבלתי נסבלת, עם החולצות המכופתרות האלה שמזיעות לך את הגב. העתיד היה פייסבוק. ההווה היה יו טיוב. הכלכלה הייתה כלכלה. 9 חודשים ופתאום אפריל 2009. ויא אללה, כמה רחוק זה נראה מפה. אני חושב שזה מה שאני הכי אוהב באינטרנט, האמת, את הקצב המטורף הזה

"החיים", אמרה לי אמא שלי בתקופה בה הסתובבתי ברחבי הארץ עם לפטופ כדי לנסות ולגייס כסף, "החיים הם סיבוביים. חלק מאיתנו עולים, חלק יורדים, אבל אחר כך רובנו גם מחליפים תפקידים. הכל סיבובי, תזכור, ותחשוב פעמיים לפני שאתה נעלב בקול. כשמתנשאים עלייך, תחייך בנימוס.

כשנסעתי בפעם הראשונה לארה"ב כדי לגייס כסף (וגם בשניה ובשלישית), רוב הקרנות בעטו בי חזרה הביתה. אבל הן בעטו בי עם נימוקים שהכריחו אותי לחשוב על העסק שלנו. הן השתמשו במונחים שלא הבנתי, ביקשו ממני תכניות רלוונטיות שלא היו לי, וגם ידעו להגיד מה חסר בעיניהן. אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל לא הרגשתי מושפל, נהניתי

12דקות אחרי שקניתי את ה-Blackberry הראשון שלי, כבר הייתי מכור. לא יותר מ-12 דקות הייתי צריך כדי להתחיל להקליד בטירוף, באמצע הרחוב, לשלוח מייל אחרי מייל אחרי מייל. המפגש עם הטכנולוגיה הזאת, שקיימת בשוק כבר אלף שנה בערך, תפס אותי לא מוכן. כמו ילד קטן, על ספסל באמצע יוניון סקוור, הפכתי למקלידן סדרתי. וכבר אז, 7 דקות אחרי 12 הדקות הראשונות, התחלתי להבין את ההשלכות הנוראיות שיהיו למכשיר הזה על החיים שלי. המכשיר הזה הולך להשתלט עליי.
מכיוון שאני לא early adopter, הגאדג'טים המוזרים האלה שיש לחצי מהאנשים סביבי, אף פעם …

שאלתי את עצמי למה פוסט האורח האחרון ב-co.ils הצליח לעורר בי אנטגוניזם. האם זה בגלל שאני נגד כל סוג של עשרת דיברות, האם זה בגלל שלא הסכמתי עם רוב העצות הפשטניות שבו, האם זה בגלל שאני לא אוהב שאומרים לי "ככה צריך לעשות את זה"? ניסיתי, אבל לא מצאתי תשובה מדוייקת. אני רק יודע שהמאמר הרגיז אותי, שמשהו בתרבות ה"בוא ואני אסביר לך איך זה צריך להיות", מעורר בי תגובה שלילית. והמאמר, שמסביר ליזמי אינטרנט פוטנציאלים מהי חווית הווב ה-2.0 הנוחה לשימוש, נכתב בדיוק בנימה שאני לא אוהב – פסקני, …

מייקל אייזנברג טוען שמחיר של מתכנת ישראלי השתווה השבוע למחיר של מתכנת בסיליקון וואלי. החישוב שלו קצת מאולץ, אמנם, אבל הוא ניסה לעשות נקודה: שער הדולר מכניס את הסטארט אפים הישראלים לבעיה גדולה. טלי אבן מתייחסת גם היא לסוגיה ומרחמת על היזמים, שלא באמת צריכים בעיות חדשות על הראש. צודקת.
סו ווי הב א פרובלם היר. הדולר קורס. עד שהתרגלנו ל-3.7, היום כבר לא בטוח ש-3.4 הוא הרף הנמוך ביותר שאפשר להגיע אליו. הכיוון הוא למטה, והמיתון – זה שהביא עלינו את הצרה – גם יביא צרות אחרות אם חשקה נפשכם …